לדלג לתוכן

החי במפרץ אילת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך רשימות, נדרש עיצוב הפרקים והכותרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ערך רשימות, נדרש עיצוב הפרקים והכותרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אלמוגים במפרץ אילת
מפרץ אילת במבט לווין
השונית במפרץ אילת ממבט מעל המים
פזיות על רקע השונית

במפרץ אילת נמצאות שוניות האלמוגים של מים רדודים הצפוניות בעולם. ברחבי המפרץ חיים כ-1,270 מיני דגים, מעל 3,000 מינים של חסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיני עופות, 4 מיני צבי ים, ומעל 10 מינים של יונקים ימיים.

מפרץ אילת קטן יחסית, וממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של הים האדום, שאף הוא איננו גדול בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1,860 מ' – ופתחו אל ים סוף עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים מאוד את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות הים האדום ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מינים אנדמיים (30%-35%).

עושר אקולוגי זה נובע מהיותו של המפרץ אזור סגור בו הגלים חלשים יחסית, ובנוסף בזכות הסביבה היבשה לא נשפכות כמויות גדולות של מים מעורבים בחול ופסולת למפרץ. גורמים אלו תורמים תרומה מכרעת לשקיפות המים; כתוצאה מכך קרני השמש יכולות לחדור עמוק ולהפרות את הדגים והאלמוגים בעומק.

בעקבות ההגירה הלספסית פלשו מהים התיכון אל הים האדום כשלושה מינים בניהם: קברנון החוף (Gobius paganellus), קברנון ענק (Gobius cobitis) ומסר מלכותי (Argyrosomus regius).

הכחדה ומאמצי שימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדת בעלי חיים מקומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שוניות האלמוגים במפרץ מאיימים איומים רבים בניהם: ההתחממות הגלובלית ושינויי אקלים, צלילה לא מבוקרת, דיג יתר, ספינות, דליפות נפט, צמצום חופים, סופות ועוד.

ב-2020 נצפו בחופי אילת בזמן הסגר סרטנים מסוג חולן ים סוף הנמצאים בסכנת הכחדה. הסרטנים נצפו בשל היעדר מבקרים בחופים, ובסיור שנערך לאחר חזרת המבקרים לחופים, נעלמו המחילות ואיתם הסרטנים[1].

בחודש מרץ 2020 פקדה את מפרץ אילת סערה שגרמה לנזקים אדירים ברחבי שוניות האלמוגים שבמפרץ. מהנתונים עולה כי נמדדו ירידות בכיסוי החי של האלמוגים ביחס לאביב הקודם של עד כ-75% מהכיסוי. עוד עולה מנתוני המשרד להגנת הסביבה כי גלי קיצון וסחף של חול פגעו בכ-75% מאלמוגי השונית באילת. חלק לא מבוטל מהנזק לשונית נגרם גם מחפצים וממתקני תשתית בחוף ובים שהתנתקו במהלך הסערה ונסחפו אל השונית, תוך פגיעה במושבות האלמוגים[2].

ב-2023, החלה להתפרץ מגפה קטלנית שגרמה לתמותה המונית של קיפודי הים השחורים בים התיכון ובמפרץ אילת. על פי מחקרים חדשים שערכו חוקרים באוניברסיטת תל אביב עלה כי תוך פרק זמן קצר נמחקה לגמרי אוכלוסיית קיפודי הים השחורים ממפרץ אילת. מדובר באלפי קיפודי ים, שחיו באתר הממוקם בחוף הצפוני של מפרץ אילת. לדברי החוקרים, המגמה כל כך חמורה, עד כדי כך שכיום אין באתר קיפוד חי אחד, אלא רק שלדים, וכך גם באתרים אחרים במפרץ[3].

מאמצי שימור מקומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נעשה שימור של החי במפרץ באמצעות שלוש שמורות טבע - שמורת חוף האלמוגים, שמורת ים האלמוגים ושמורת הים הדרומי, כשהמרכזית בהן היא שמורת חוף האלמוגים, שמשמרת את השונית והמגוון בה. כמו כן, ישנן הצעות לשמורות נוספות ביניהן: שמורת השונית המזופוטית, שמורת חוף קצא"א[4], שמורת עשב הים[5] ושמורת חוף הסרטנים[6].

בעקבה שבירדן הוקמה שמורת הטבע הימית של עקבה שהוכרזה בשנת 1997, ומשתרעת לאורך 8.5 ק"מ מדרום לעיר. השמורה מכסה רצועה ברוחב של 350 מטרים מקו החוף אל תוך הים, וכ-50 מטרים מרוחבו של החוף עצמו. תנועות סירות וספינות כמו גם דיג אסורים בתחום השמורה, והיא מאפשרת פעילות צלילה.

בנוסף, באילת פועל גם פארק המצפה התת-ימי להעלאת המודעות לסכנות איתן מתמודדות שוניות האלמוגים, מכיל גרעיני רבייה לבעלי חיים שונים מהמפרץ, וכן גם משמש למחקרים רבים על אורחות החיים של בעלי החיים בשונית, והאקולוגיה של שונית האלמוגים.

יחסי גומלין עם האדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפרץ הוא אחד מאתרי הצלילה הפופולריים ביותר בעולם, ותחום הצלילות מהווה כ-10% מתיירות האזור. צוללים רבים מרחבי העולם מגיעים לישראל, לירדן ולמצרים על מנת לצלול ולשנרקל ברחבי המפרץ.

במצרים נמצא אי האלמוגים שהוא אתר צלילה פופולרי מאוד בזכות שוניות האלמוגים המקיפות אותו. כמו כן, באילת נמצא ריף הדולפינים שהוא אטרקציה תיירותית ובו ניתן לשחות ולצלול עם דולפינים ושאר בעלי החיים בריף.

החי במפרץ אילת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונקים במפרץ אילת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבשן קטלני
דולפינן אנקולי
תחש המשכן

משפחת דולפיניים

משפחת לווייתני ענק

משפחת תחשיים

צב ים קרני בשונית אלמוגים

משפחת צבים ימיים

משפחת צבים גילדיים

פטישן כד-חרטום
זנבתן
כריש טיגריסי

משפחת כרישים לווייתניים

משפחת כרישי זברה

כריש לווייתני
מחבטן הספירים
מנטה קצרת סנפיר
זהרון הדור
עקרבן מדובלל
אבנון מגושם
תמסחן ראשתן
משפחת גנונים
ניבן מנומר
ניבן צר פסים
ניבן פניני
ריסנפיר חד-ראש
סיכן הכוכבים
שחמי מפרשן מחקה ניבן פניני
פלטקס ארבתי
פתיונאי כתם
צבעון פרידמן
פיקסון ים-סופי
פיחון אדום-שן
קיסר הכתם
קיסר הדור
דקוץ עדין
נפוחית המשקפיים
קיפודג רב-קוצי
קופסינון נקוד
סוסון ים גדול
זרבובית מהודרת
חלילון חלק
פגסוס דרקוני בחול
קרנפון ססגוני
נתחן סגול
בתרן סוהל
תוכינון חלוד
תוכינון ירוק-קווים
כחלי צהוב-כחול
להקה של לוטיין הפסים
דקרן אדום
וריולה סיסית
שושנון אילתי
דפדוף הפסים
שוניתן גפור
קבוצה של אלמוגית הפסים
בינתן נובר
בינתן שבע קוצי
עב-שפה מפוספס
נקאי
טווסון סהרוני
יולית ים-סוף
תפאר ענק
פרפרון האודם
פרפרון שחור-זנב
שרביטית השונית
קרנונית אילתית
מטען כחול-פסים
חקיין הנקאי
תלתונית ים-סופית

משפחת דו-שיניים (קיפודגיים)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ynet (2020-06-16). "סרטן בסכנת הכחדה שנראה באילת - שוב נעלם". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.
  2. ^ פישר, נעה (2020-05-31). "נזקי הסופה במרץ באילת: אחוז גדול מאלמוגי השונית נפגע". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.
  3. ^ קוריאל, אילנה (2023-05-24). "מגפה חיסלה את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת, גם בים התיכון הם נפגעו". Ynet. נבדק ב-2024-07-28.
  4. ^ חוף קצא'א נפתח לציבור ויוכרז בחלקו כשמורת טבע, באתר www.parks.org.il
  5. ^ "יוזמה: שמורה תגן על עשב הים באילת". הארץ. נבדק ב-2021-09-15.
  6. ^ מפה, באתר www.parks.org.il
  7. ^ ארז ארליכמן, לראשונה תועד לוויתן כחול באילת, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  8. ^ יובל בגנו, ‏אורח לא צפוי: לוויתן כחול באורך 20 מטר נצפה במפרץ אילת - צפו, באתר מעריב אונליין, 29 במאי 2018.
  9. ^ ניר דבורי, ‏צפו: לוויתן בביקור נדיר באילת, באתר ‏מאקו‏, 29 במאי 2018.
  10. ^ Fautin, D. G. (2016). Catalog to families, genera, and species of orders Actiniaria and Corallimorpharia (Cnidaria: Anthozoa). Zootaxa, 4145(1), 1-449.